fbpx

הקשר בין התת מודע לתפקוד המיני

לאחר החלמה אישית ממחלה כרונית באמצעות התת מודע וגבר עיקש אחד עם בעיה בתפקוד המיני שלו, אני מסבירה את הקשר בין התת מודע לבין בעיות בתפקוד המיני בגברים, מהו התת מודע ואיך מצב בעייתי מסוג זה ניתן לטיפול.

לכל אחד מאיתנו יש איזה שהוא מוח אחורי שמנהל אותנו. כזה השולט על ההחלטות שלנו, ההתנהלות שלנו, החשיבה, ההתנהגות ובמיוחד, לאור תוכן מאמר זה – בתפקוד המיני. נהוג לחשוב שיש בעיות בתפקוד המיני עקב גיל, מחלה או סטרס, או כי "ככה זה מאז שאנחנו נערים". ואני גורסת שבמקרים מסוימים מדובר בצורה מובהקת בתת המודע השולט בתפקוד המיני.

על פי מודל הנפש הפרוידיאני מאת זיגמונד פרויד*, מחולקת התודעה שלנו לשלושה חלקים:

  1. התת מודע (הלא מודע);
  2. הסמוך למודע;
  3. המודע.

פרויד כבר משנת 1902 הוא אשר פתח לנו את התודעה לגבי התת מודע, תוך שהוא פיתח טיפול פורץ דרך להקל על סובלים מדיכאון. מטיפול זה והשתלשלות ההכרה בטיפולים בתת המודע, קשת המודעות התרחבה כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת והפכה לנושא חם ביותר בימים אלו. לטענתו האדם כאדם הינו רציונלי, נראה ונדמה שפועל מתוך המודע. שהמודע הוא כל מה שבהכרתנו ברגע זה עכשיו.

הסמוך למודע הוא דבר שאיננו חושבים עליו ברגע זה, אך אין מן הנמנע שניזכר בו בעתיד.

בעיניו של פרויד, תפקידה של הפסיכואנליזה היא להפוך את בני האדם לשלמים יותר, מחוברים יותר לעצמי האמיתי שלהם, ולהיות בעלי הבנה טובה יותר לגבי מבנה נפשם. זאת כדי שיוכלו לחיות את חייהם חופשיים מעול ונטל של הפרעות נפשיות וקונפליקטים פנימיים. לטענתו, ההפרעות הנפשיות מהוות סוג של סירוס העצמי האמיתי. ואני מצאתי את ההקשר הישיר הקשור בתפקוד המיני.

והתת מודע?

הוא כולל בתוכו מושגים שכלל אינם עולים לתודעה בצורה מפורשת: רגשות, יצרים ותשוקות, וכן תכנים לא נעימים אשר מפריעים לנו כבני אדם לנהל את שגרת חיינו. בשפה העכשווית אנחנו מכנים זאת חסמים, עכבות, טראומות.

מילטון ה. אריקסון– מהפסיכולוגים האמריקאים הבולטים ביותר, טוען להבדיל מפרויד, שהתת מודע הינו מאגר משאבים בלתי נדלה, מקור יצירתיות שאחראי על עיקר הפעילות היום־יומית שלנו. כלומר, אנחנו מנוהלים על ידי התת מודע, למרות שחווים ברגע הזה את המודע, והוא שולט באחוזים מאוד גבוהים על ההתנהלות שלנו.

על פי התאוריה של ד"ר ג'וזף מרפי, מחוקרי התת מודע ומחבר רב המכר "כוחו של התת מודע", כל אירוע או כל מחשבה שעוברים על האדם "שוקעים" בתת מודע שלו ונשארים שם לתמיד. כל הזיכרונות שלנו שנמצאים במודע, נמצאים בתת מודע, אך לא להפך. התת מודע יכול לכוון אותנו בעזרת "שליפת" הזיכרון הנכון ברגע הנכון, או שימוש במספר זיכרונות על מנת להסיק מסקנה מורכבת שאין ביכולתו של המודע להסיק. הוא מאמין שהמחשבות שלנו משפיעות על התת מודע, ומכתיבות לו את הדרך שבה עליו לכוון אותנו, ולכן מחשבות חיוביות תורמות לנו, ומחשבות שליליות גורעות מאיתנו. הוא מאמין בהכנסת רעיונות אל תוך התת מודע בעזרת אמירת משפטי מפתח עם דפוסי מחשבה חיוביים ואמונה, או על ידי דמיון של תמונות אשר מתארות את המצב הרצוי. מבחינתו – ניתן לפתור כל בעיה, לענות על כל שאלה.

בעקבות חשיבה זו פותחו טכניקות טיפוליות רבות ומגוונות. טכניקות של הטמעת אמונה חדשה ליצירת מציאות, זימון של דברים לחיים, "צלילה" לתת מודע לשליפת זיכרונות ותיקונם ועוד.

אני מתארת את התת מודע כמוח אחורי שצבר עם השנים אירועים, חוויות, זיכרונות ואף טראומות, והוא שולח פולסים לתוך המציאות המודעת ובכך מנהל אותנו. ברמה השלילית לא תמיד אנחנו מודעים למה שמנהל אותנו, ולכן לא תמיד ברורות לנו התוצאות בחיינו, בטח ובטח אם מרגישים בלופ אינסופי של חוויות רגשיות קשות לכדי אורח חיים שלא היינו בהכרח רוצים בו ואף לכדי מחלות. ברמה החיובית, כשיודעים כיצד להתנהל עם התת מודע, השמיים הם באמת לא גבול.

איך כל זה קשור לתפקוד המיני?

לאור מטופליי לאורך השנים, מצאתי שבעיות בתפקוד המיני ברובן נוצרו בהטמעות לתת המודע כבר בגיל נערות, נטמנו בתוך קובץ המחשב הזה הקרוי מוח, והחלו לנהל את התפקוד המיני בצורה לקויה כבר החל מרגע ההטמעה, או לאחר שנים מספר כשנעשו "שליפות" מהזיכרון המוטמע.

הבעיות בתפקוד המיני נובעות משני סממנים ברורים והם אמונות והרגלים (שאגב, זה נכון לגבי כל תחום חיים).

אמונה היא מחשבה שחזרה על עצמה מספיק פעמים עד שנטמעה ומוכיחה את כעצמה כנכונה, והרגל הוא דפוס פעילות שחזר על עצמו מספיק פעמים עד שהוטמע כשכיח.

אם אדם יאמין בכל מאודו שהוא אפס מוחלט ושום דבר לא מצליח לו, כך החיים יראו לו שזו האמת על פי תוצאות חייו. הוא גם לא חייב ליצור בעצמו את המחשבה הזו שתגרום לאמונה, כי מספיק גם איש חינוך או הורה שכך טען בפניו שהוא כזה, לכדי יצירת הטמעה. אם אדם חזר על פעולה מסוימת שוב ושוב, עם הזמן הוא יסגל לעצמו את ההרגל של הפעולה.

בעת טיפול בבעיות בתפקוד המיני, אני מאתרת את ההקשר הברור בין הבעיה לבין האמונות וההרגלים של אותו גבר שפנה אליי. אני מזהה מהם הדפוסים המנהלים אותו בין שהוא מודע להם ובין אם לא. מתוך כך יוצרת עבודה פנימית בעזרת כלים וטכניקות של דימיון מודרך בעיקר לזהות את הגורם לאותם אמונות והרגלים ולשנותם. על ידי השינוי בהובלה מקצועית נוצר הריפוי והשיפור בתפקוד המיני. זה נכון לגבי שפיכה מהירה או מעוכבת, בעיות זקפה, ירידה בחשק ובתשוקה ועוד.  

אתן דוגמאות למקרים מסוימים (כל מקרה לגופו)-

גמירה מהירה. נער שהיה רגיל לאונן בשירותים או במקלחת עם הפחד שמא יתפסו אותו, היה מאונן מהר לכדי הגעה לסיפוק, כך שסיגל (הרגל) של מגע מיני עם גמירה מהירה. מה שקורה בעתיד המיני שלו הוא שעת ההגעה למגע מיני, תת המודע משדר שיגמור מהר כדי ש"לא יתפסו אותו", ולכן הוא גומר מהר. זו דוגמה אחת מני רבות לבעיית גמירה מהירה.

חרדת ביצוע. נער חווה את הפעם הראשונה בה קיים יחסים עם נערה בתשלום. מרוב לחץ והתרגשות בכלל לא עמד לו. תת המודע זכר את האירוע ושמר את הזיכרון, ומאז בכל פעם שהוא רוצה להיפגש עם בחורה לקיום יחסי מין, יש שליפת זיכרון מהפעם הראשונה, והוא חווה חרדות ביצוע שלא מאפשרות קיום יחסי מין בצורה בריאה.

בעיות זקפה. קרה ופעם אחת עם בת הזוג הקבועה קיים גבר יחסי מין ופתאום, עקב עייפות או שיכרות או חוסר ריכוז הוא לרגע איבד מזקפתו. לבת הזוג כמובן שהיה מה להעיר לו על גבריותו, ומאז נוצרה צריבה בתת המודע, ובכל פעם שהוא מגיע איתה לאינטימיות הוא מאבד מזקפתו.

הדוגמאות הן רבות לכדי אינסופיות. כולם מגיעים עם אותן הבעיות, ולכל אחד סיבה אחרת למה אצלו זה נוצר, בעקבות מה ומתי.

היופי הוא שלמרות שהתת מודע מנהל אותנו כמעט במאת האחוזים בכל מה שקורה לנו וסביבנו, הוא גם גמיש כפי שציינתי מאת המומחים בענין. לכן זיהוי האירוע, שליפת הזיכרון, שינוי האנרגיה, ריפוי המקום, הטמעת אנרגיה חדשה ויצירת שינוי אמונה והרגל, יובילו לפתרון הבעיה בתפקוד המיני. בכך תהיה שליטה בשפיכה, שליטה בזקפה טובה וחזקה וכן יכולת לקיים יחסי מין בצורה שקטה ורגועה ללא חרדות ותסמינים פיזיולוגיים מעיקים.

הפסיכולוג קרל יונג, מתלמידיו של פרויד, הרחיב את המושג של התת מודע לתת מודע קולקטיבי, המשותף לכל בני האדם בכל התרבויות. התת מודע הקולקטיבי משפיע רבות על האישיות, הוא כולל חוויות שהצטברו במשך דורי דורות, שעוברות בתורשה מהעבר הקדום, והן מושרשות באדם כנטיות מולדות להגיב או להתנהג בצורה מסוימת, בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד.

מתוך כך ניתן לראות למשל בימינו אנו אנשים שדור אחר דור מאמינים במשהו שהוטמע לפני זמן רב, וזה עדיין מנהל אותנו כיום, למרות ההתקדמות וההתפתחות לאורך השנים ברמת הטכנולוגיה והמודעות.

אמונה קולקטיבית ידועה בה נתקלתי קשורה ב"מה שהרופא אמר". הגיעו אליי מספר גברים שממש נתנו למשפט "לגברים בגיל 50 כבר נופלת הזקפה" להשפיע עליהם. על פניו מדובר בגברים בריאים לחלוטין, ללא בעיות בריאותיות או נטילת תרופות לטיפול בסוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות לב ועוד, ורק בגלל שאיזה רופא אמר את זה, תת המודע החליט להטמיע את זה כעובדה. כלומר למרות שעד גיל 50 הכל היה תקין ובריא מבחינה מינית, התחלף הסוויץ' בראש וגרם לבעיות זקפה מתוך אמונה שהיא בכלל שייכת לאדם אחר.

איך הכל התחיל?

לאחר שריפאתי את עצמי ממחלה בשם קוליטיס כיבית המזוהה כמחלת מעיים כרונית לפי הרפואה הקונבנציונאלית, פתחתי קליניקה ביתית לטיפול באמצעות התת מודע. באחת הפעמים הגיעה אליי גבר בשנות ה40 המאוחרות לחייו בטענה שכבר שנתיים הוא לא מצליח לקיים חדירה עם זקפה. שבכל פעם שהוא רוצה לחדור לחלל של אישה הוא מאבד את זקפתו. אז עוד לא היה לי הידע העצום שיש לי כיום. לא הייתי ברת ניסיון בכלל עם גברים שחווים בעיות בזקפה. כך שאני מבחינתי היה לענות לו שיקח ויאגרה, אבל זה סירב. לאחר התעקשותו ש"אעשה את מה שאני עושה עם הראש", אכן הצלחתי לפענח את הגורם התודעתי נפשי שהביא לבעיית הזקפה שלו. לאחר האבחון הדרכתי אותו בתהליך של דמיון מודרך לשחזר את האירוע וליצור הטמעה אחרת, ובכך בעצם נפתרה הבעיה. סילקנו מהמחשבה שניהלה אותו עד אותו רגע את ההטמעה, יצרנו ריפוי במקום ולאחר מספר ימים ריגש אותי כששיתף אותי שחזרה עטרה ליושנה. מאז פניתי להתמחות בתחום התפקוד המיני בגברים.

מצאתי סיבות תודעתיות נפשיות רבות הגורמות לבעיות תפקודיות. חלקן קשורות בתקופת הנערות עם הניסיונות המיניים הראשוניים, חלקן קשורות ב"התעוררות" של התת מודע עקב אירוע מתמשך או חד פעמי עוד מימי הילדות וחלקן קשורות בתודעות קולקטיביות.

כך או כך, ברגע שנוצר אבחון מעמיק ומבינים מה הן הטראומות, החסמים והעכבות שהובילו למקרים הבעייתיים, זה ניתן לטיפול, מבחינתי זה פתיר וניתן להחזיר ולשלוט בתפקוד המיני עד גיל שיבה.

 

שלומית וולפין.

___________________________

זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד אוסטרי-יהודי (1856-1939) היה פסיכולוג ונוירולוג, נחשב לאבי הפסיכואנליזה, לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

קרל גוסטב יונג (1875 –1961) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של זיגמונד פרויד. נמנה עם קבוצת מניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית.

ד"ר מילטון היילנד אריקסון (1901 – 1980) היה פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי, ממייסדי הגישה האסטרטגית בטיפול פסיכולוגי ואבי השיטה האריקסוניאנית בהיפנותרפיה (טכניקות היפנוזה). תרם לפיתוח טכניקת ה-NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), טביעת הביטוי "טיפול מהיר" וניסיונו ליצור שינוי בקרב מטופלים במספר מועט של פגישות טיפוליות.

ד"ר ג'וזף מרפי (1898-1981) הפך לכומר בארצות הברית שהפיץ תורות רבות העוסקות בתחום תת המודע, והוציא לאור מעל ל-30 ספרים. ההנחה הבסיסית של מרפי היא כי הפתרון לכל בעיה מצוי באדם עצמו. שכדי לשפר את החיים, יש לשנות את המחשבות והאמונות, ולא לשנות את הגורמים החיצוניים.

 

דיסקרטיות מעל הכל

גלה קורסים שיעזרו לך

אשמח לדבר איתך ולהתאים את סוג הטיפול הנחוץ עבורך