מהי טנטרה? מהי טנטרה מינית?
ולמה בישראל נוטים יותר לחשוב שטנטרה מקושרת רק למיניות?
אז מהי טנטרה?
טנטרה היא דרך חיים ותפיסת עולם בת אלפי שנים שמקורה בהודו.
העיקר בתורת הטנטרה היא ש”הכל אחד”. שהבורא שברא את היקום והיקום עצמו מתייחס לכל שהם אחד.
מתוך כך האמונה שבכל אדם ובריאה יש מן האלוהות. כלומר אנחנו חלק מהאלוהות.
הטנטרה מלמדת שהכל אחד והכל קדוש, לעומת דתות רבות אחרות אשר עושות הפרדה מוחלטת בין האלוהים לבין האדם. תורות דתיות כאלו אף מתייחסות לאדם כטמא ולאלוהים כקדוש.
הטנטרה מבקשת שנוכל להסתכל על הדברים בצורה כזו שהאדם רואה קדושה בהכל.
הכל זה כולל, במיוחד עכשיו בעולמנו המודרני, קדושה גם בבני המשפחה, גם בפקק בדרך לעבודה, גם בהסתכלות על הקופאית בסופר או על מי שמחלק את הדואר. מבחינת הטנטרה – הכל אלוהי!
אדם אשר מצליח להסתכל על כל זה כעל משהו קדוש – מתחיל לחוות שינוי. משהו אצלו מתחיל להשתנות.
מה שמשתנה זה בעצם קבלת החיים. מה הכוונה? שבמקום שתהיה התנגדות (הסתכלות שלעיתים שיפוטית על נהג משאית, קופאית בסופר, התנהלות של בן משפחה קרוב, דעות ואמונות של אחרים וכו') יש קבלה. מקבלים כל דבר באשר הוא כקיים, כחלק מהאלוהות.
בעולמנו קיימת שיפוטיות רבה, קיימים הבדלי מעמדות, קיימות דעות מוצקות ורווחות, אבל יש דרך אחרת לראות ולקבל את הדברים. העולם שלנו זקוק לאהבה.
החברה שלנו מלמדת אותנו שאהבה הינה על אובייקט. שכדי להרגיש אהבה אתה זקוק למישהו או למשהו שיעורר בך את הרגש הזה. הצורך והנזקקות באהבה יוצרים יחסי תלות. כלומר- זה יתאפשר בתנאי ש… אנחנו כן חווים גם היעלמותה של אהבה. כלומר, ברגע שאדם זה יוצא מחיינו או האובייקט כבר אינו רלוונטי, האהבה נעלמת גם היא. ואנשים נמצאים בחיפוש תמידי אחר אהבה.
יש מי שיטענו שאי אפשר לאהוב ולקדש את כולם. מוסכם ומקובל.
אבל מה קורה בחיפוש התמידי הזה? ברגע שאנחנו ביחסי תלות, אנחנו בעצם מוותרים על החופש שלנו.
וחופש הוא ערך עליון בטנטרה.
מה הטנטרה מציעה לנו?
הטנטרה מסתכלת על אהבה בצורה שונה. אהבה מבחינת הטנטרה היא מצב של הוויה. הכוונה בתורה זו היא שהאדם בעצמו יהיה אהבה ושהוא יפיץ אהבה. יפיץ אותה ללא צורך ותלות בשום דבר. זוהי אהבת חינם, אהבה שאינה תלויה בדבר.
הערך העליון בטנטרה העוסק בחופש, עוסק בחופש מכל תבנית, מכל התניה הקשורים בחברה ובמנטליות שלה. כלומר שהאדם יוותר על הצורך להשליט סדר, ולחיות במקום הכי טבעי ופראי שלו.
ומה לגבי מיניות?
מיניות זה פראי. אהבה היא פראית. כך היו מאז ומעולם, רק שקמו מתנגדים לה, ולכן דתות רבות עוסקות בהתניות, בהטמעת אמונות שיש בזה מן החטא, אשמה, בושה ופחד. שבכל הקשור למיניות ואהבה יש להיות בשליטה, לשלוט באנרגיית החיים, לשלוט באדם.
הטנטרה מבקשת להיות במצב הוויה של אהבה ולהיות בקבלה מוחלטת שכל מה שקורה בחיים קורה ממקום שאין בו שיפוטיות, אין טוב או רע, אין נכון או לא נכון. כי ברגע שצפה השיפוטיות וההבחנה נוצר הסבל. והאדם חי בסבל מתוך כך. חי בפחד, חי באשמה, חי בבושה.
הטנטרה דוגלת בפירוש בקבלת כל אדם כפי שהוא. האמונה היא כי בכל אדם יש נשמה שהיא חלקיק האלוהות, ולכן כל אותן קליפות חיצוניות העוסקות בדת, לאום, מין, מיגדר וכו', הן בעצם חסרות משמעות.
הטנטרה מפוצלת ל-3 זרמים: הטנטרה הלבנה, הטנטרה האדומה והטנטרה השחורה.
טנטרה לבנה – הינה עבודה פנימית רוחנית דרך מדיטציות, תפילות, נשימות, תנועה. אין כלל עיסוק בטנטרה זו במיניות אלא התמקדות בזיווג הניגודים – הזכרי והנקבי, החורף והקיץ, יום ולילה.
טנטרה אדומה – כוללת בתוכה את הטנטרה הלבנה, אך מכניסה גם עבודה עם אנרגיה מינית דרך עבודת גוף וטקסים. זו הטנטרה אשר בישראל קיבלה במה, שכאשר אנשים מחפשים טיפול או עיסוק בטנטרה, הם נוטים לחשוב שמדובר במיניות פתוחה ומשוחררת בלבד, ואין את ההבנה הבסיסית לתורה כולה.
טנטרה שחורה – עוסקת בכישוף ושינוי המציאות.
למה טנטרה ברובה מפורסמת בהקשר המיני?
הטנטרה כאמור מגיעה מהודו. כשהיא הגיעה למערב, מה שתפס את העין במיוחד היה ההתייחסות השונה למיניות. בעוד שבמערב, כפי שצוין קודם לכן, מיניות נושאת בחובה חטא, אשמה, פחד ובושה.
הטנטרה האדומה חוגגת אותה.
חוגגת את המיניות בחופשיות ואהבה. חוגגת ומתעלת אנרגיה מינית כדי להגיע להארה, ולכן זה בהחלט הבדל גדול שנתנו עליו את הדעת.
רגע, אז מה בעצם נותנת המיניות ובמה זה שונה בטנטרה?
מתוך המקום שאנחנו קדושים וחלק מהאלוהות, ישנן דרכי התחברות להארה, כגון מדיטציות.
הטנטרה האדומה הקשורה במיניות מבקשת לחקור איך אפשר להאריך את רגעי האורגזמה, וזאת כדי לשהות בהארה לתקופה יותר ממושכת. משיכה זו נעשית דרך עבודה עצמאית או עבודה עם בן זוג. כלומר ניתן להגיע למצב של מעשה אהבים ארוך, מהנה ומספק בהגעה למקומות רוחניים גבוהים, ולא מתוך "עבודה טכנית" שמורגשת כבעולם המערבי. האורגזמה היא לא התוצאה הסופית אליה מכוונים להגיע כפי שנהוג לחשוב בעולם המערבי, שהאורגזמה מסיימת את תהליך המפגש המיני, אלא יש תהליך והוויה לאורך כל המעשה. יש התמקדות בכאן ועכשיו, ביכולת ההשהייה והארכה ללא התעסקות שהיא רק "לגמור".
טנטרה אדומה מאפשרת עבודת גוף ומגע. כדי שהאדם ילמד לחוש ולהניע אנרגיה מינית בגוף שלו, עליו קודם לשחרר תבניות חברתיות בכל הקשור לגוף ולמיניות.
במיניות המערבית האנרגיה המינית מצטברת באגן. לשם מופנית תשומת הלב המירבית. המיניות מקושרת לאורגזמה הסופית ולא זורמת לשאר הגוף. יש להבין שאיברי מין אינם רק פין ווגינה, ולכן הטנטרה מלמדת אותנו הן להכיר באיברינו המיניים, והן לפזר את המיניות בגוף באמצעות נשימה, קול ותנועה, שהם עמודי התווך של הטנטרה.
הפיזור הזה באמצעות נשימות, קולות ותנועה מוביל לתחושת חיוניות בגוף, לתחושת בריאות, לתחושת עילוי המלווה את הגוף והנפש ביום יום.
הפיזור הזה גם מסייע לשחרר את אותן אנרגיות תקועות הגורמות לבעיות בתפקוד.
שלומית וולפין
