
תאר לך שיש איזה "מוח אחורי" שמנהל אותך.
כזה השולט על החלטותייך, ההתנהלות שלך ובמיוחד התפקוד שלך.
כזה שאתה ממש לא מבין למה אתה חי ככה, למה למרות מה שאתה רוצה- הדברים לא בהכרח קורים.
למנהל הזה קוראים "תת מודע".
על פי מודל הנפש הפרוידיאני, מחולקת התודעה שלנו לשלושה חלקים:
- התת מודע (הלא מודע);
- הסמוך למודע;
- המודע.
זיגמונד פרויד הוא אחד המהפכנים הגדולים ביותר בתולדות האנושות, אבי הפסיכואנליזה.
הוא אשר גילה לנו את התת מודע, ובזמנו פיתח טיפול פורץ דרך להקל על הסובלים מדיכאון. מטיפול זה והשתלשלות ההכרה בטיפולים בתת מודע, קשת המודעות התרחבה והפכה לנושא חם ביותר בימים אלו.
האדם כאדם הינו רציונלי, נראה ונדמה שפועל מתוך המודע. מתוך יכולת בחירה, מתוך מסוגלות להכיר במציאות כפי שהיא, וזאת מבלי לסבול מקונפליקטים לא מודעים. המודע הוא כל מה שבהכרתנו ברגע זה.
הסמוך למודע הוא דבר שאיננו חושבים עליו ברגע זה, אך אין מן הנמנע שניזכר בו בעתיד.
בעיניו של פרויד, תפקידה של הפסיכואנליזה היא להפוך את בני האדם לשלמים יותר, מחוברים יותר לעצמי האמיתי שלהם, ולהיות בעלי הבנה טובה יותר לגבי מבנה נפשם. זאת כדי שיוכלו לחיות את חייהם חופשיים מעול ונטל של הפרעות נפשיות וקונפליקטים פנימיים. לטענתו, ההפרעות הנפשיות מהוות סוג של סירוס העצמי האמיתי.
והתת מודע?
הוא כולל בתוכו מושגים שכלל אינם עולים לתודעה בצורה מפורשת: רגשות, יצרים ותשוקות, וכן תכנים לא נעימים אשר מפריעים לנו כבני אדם לנהל את שגרת חיינו.
מילטון ה. אריקסון– מהפסיכולוגים האמריקאים הבולטים ביותר, טוען להבדיל מפרויד, שהתת מודע הינו מקור יצירתיות שאחראי על עיקר הפעילות היום־יומית שלנו. כלומר, אנחנו מנוהלים על ידי התת מודע, למרות שחווים ברגע הזה את המודע. הוא שולט באחוזים מאוד גבוהים על ההתנהלות שלנו.
על פי התאוריה של ד"ר ג'וזף מרפי, מחוקרי התת מודע ומחבר רב המכר "כוחו של התת מודע", כל אירוע או כל מחשבה שעוברים על האדם "שוקעים" בתת מודע שלו ונשארים שם לתמיד. כל הזיכרונות שלנו שנמצאים במודע, נמצאים בתת מודע, אך לא להפך. התת מודע יכול לכוון אותנו בעזרת "שליפת" הזיכרון הנכון ברגע הנכון, או שימוש במספר זיכרונות על מנת להסיק מסקנה מורכבת שאין ביכולתו של המודע להסיק. הוא מאמין שהמחשבות שלנו משפיעות על התת מודע, ומכתיבות לו את הדרך שבה עליו לכוון אותנו, ולכן מחשבות חיוביות תורמות לנו, ומחשבות שליליות גורעות מאיתנו. הוא מאמין בהכנסת רעיונות אל תוך התת מודע בעזרת אמירת משפטי מפתח עם דפוסי מחשבה חיוביים ואמונה, או על ידי דמיון של תמונות אשר מתארות את המצב הרצוי. מבחינתו – ניתן לפתור כל בעיה, לענות על כל שאלה. הצהרה או אמירה חוזרת ונשנית נטמעת בתת מודע, וגורמת לו לפעול על מנת להגיע לתוצאה הזו.
בעקבות חשיבה זו פותחו טכניקות טיפוליות רבות ומגוונות. טכניקות של הטמעת אמונה חדשה ליצירת מציאות, זימון של דברים לחיים, "צלילה" לתת מודע לשליפת זיכרונות ותיקונם ועוד.
בספרו "כוחו של התת מודע" מספר מרטין רבות על אירועים שאנשים "זימנו" לחייהם, הן לטובה והן לפחות, לכן מדבר על הכוח שביצירת מציאות. אישה שרצתה רכב בדגם מסוים והוא הגיע לחייה, גבר שאמר שמוכן לתת את ידו למען משהו, ואז עבר תאונה וידו נקטעה וכיוצא באלה.
מטרת הטיפול שלי בתחום זה היא להציף מתוך התת מודע אירועים, חוויות וזיכרונות אשר פוגעים בנו ומנהלים אותנו, לשפר ולתקן, כשבמקביל אני עוזרת להטמיע מחשבות ואמונות העסוקות ב"אני העתידי" הרצוי.
אפרש את זה ליום יום שלנו. אתן דוגמאות למקרים מסוימים (כל מקרה לגופו)-
גבר בן 40 חווה "חרדת ביצוע" בעת מפגש אינטימי עם אישה. אותה חרדה מקורה ב"שטיפת מוח" שאבא שלו עשה לו עוד מגיל ילדות ש"הוא אפס", "לא שווה כלום", "מי תרצה אותו", "הוא לא יודע לעשות כלום בחיים שלו". משפטים מסוג זה הובילו את התת מודע שלו באמת להאמין שהוא כזה לא יוצלח, דבר אשר השפיע על תחומים מסוימים בחייו וגם בחדר המיטות. כלומר, ברגע שהוא מגיע למפגש האינטימי, התת מודע משדר לו שהוא אפס, לא שווה ומי תרצה אותו, ולכן חווה את שחווה.
דוגמה אחרת – כמה בני נוער הולכים לנערת ליווי, ביניהם י'. ברגע שהגיע תורו של י', והוא היה לחוץ מהמצב, הסתכלה עליו זו, כיוונה זוג עיניה לעבר איבר המין שלו וגיחכה. מאותו רגע נוצרה הטמעה בתת מודע של י' של אמונה לגבי איבר המין שלו, ובעקבות כך התפקוד שלו לקוי.
דוגמה נוספת – ג' גדל בבית עם 5 אחיות, וכל השיח סביב מין מול האחיות היה ש"ייזהרו לא להיכנס להריון", ש"מין זה מסוכן", ש"ייזהרו ממחלות", ש"גברים הם נצלנים" וש"ייזהרו שלא ינצלו אותן". כל מה שהוטמע אצל ג' לגבי מין היה זה. אז כשהוא היה מגיע למפגש אינטימי עם אישה, רצו לו בראש מתוך התת מודע האמונות כמה זה אסור ומסוכן, ולכן תפקודו הלקוי.
כשמאבחנים את שורש הענין, מה הוטמע בתת מודע, יש תוקף לדבריהם של אלו שהוזכרו לעיל, שהתת מודע מנהל אותנו ואחראי על מה שקורה אצלנו במודע.
הפסיכולוג קרל יונג, מתלמידיו של פרויד, הרחיב את המושג של התת מודע לתת מודע קולקטיבי, המשותף לכל בני האדם בכל התרבויות. התת מודע הקולקטיבי משפיע רבות על האישיות, הוא כולל חוויות שהצטברו במשך דורי דורות, עוברים בתורשה מהעבר הקדום, והם מושרשים באדם כנטיות מולדות להגיב או להתנהג בצורה מסוימת, בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד.
מתוך כך ניתן לראות למשל בימינו אנו אנשים שדור אחר דור מאמינים במשהו שהוטמע לפני זמן רב, וזה עדיין מנהל אותנו כיום, למרות ההתקדמות וההתפתחות לאורך השנים ברמת הטכנולוגיה והמודעות. אני נחשפתי באחת מההרצאות בהן התארחתי למשפט: "דור דופק דור".
אמונה שנטמעת בתת מודע יכולה להיות גם רק בין דורות לאותה משפחה עקב מקרה שקרה, הטביע חותמו, והדורות שלאחריו נוטים להאמין מבלי להבין על מה בכך.
אפשט את זה לדוגמה- אישה בשנות ה-20 לחייה התאהבה בגבר בתחילת המאה הקודמת. הם נישאו, הביאו ילדים והבעל היה חייל בצבא האירופאי. התברר לאותה אישה כי בעלה חבב בתי בושת ואף ניהל רומן עם אחת הנערות העובדות המקומיות, שהצבע החביב עליה היה אדום. היא לבשה אדום, התגנדרה באדום כול הלבשה תחתנוה באדום. כשבגרה אחת הבנות של אותו זוג, הבת ביקשה מאמא לקנות הלבשה תחתונה לערב כלולותיה. האמא הזדעזעה כשזו ראתה דגם שמצא חן בעיניה והוא בצבע אדום. "אדום זה לזונות" נזרק לאוויר ובכך זה הסתיים. לבוש אדום ואיפור באדום לא נכנס לבית זה. כשאותה כלה הביאה את ביתה לעולם, לזו כבר מוטמע ש"אדום זה לזונות", ולא היא ולא אמא שלה הבינו כלל למה זה ומאיפה נוצרה האמונה (של הסבתא).
__________________________
זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד אוסטרי-יהודי (1856-1939) היה פסיכולוג ונוירולוג, נחשב לאבי הפסיכואנליזה, לאחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.
קרל גוסטב יונג (1875 –1961) היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של זיגמונד פרויד. נמנה עם קבוצת מניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית.
ד"ר מילטון היילנד אריקסון (1901 – 1980) היה פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי, ממייסדי הגישה האסטרטגית בטיפול פסיכולוגי ואבי השיטה האריקסוניאנית בהיפנותרפיה (טכניקות היפנוזה). תרם לפיתוח טכניקת ה-NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), טביעת הביטוי "טיפול מהיר" וניסיונו ליצור שינוי בקרב מטופלים במספר מועט של פגישות טיפוליות.
ד"ר ג'וזף מרפי (1898-1981) הפך לכומר בארצות הברית שהפיץ תורות רבות העוסקות בתחום תת המודע, והוציא לאור מעל ל-30 ספרים. ההנחה הבסיסית של מרפי היא כי הפתרון לכל בעיה מצוי באדם עצמו. כדי לשפר את חייכם, עליכם לשנות את המחשבות והאמונות שלכם ולא לשנות את הגורמים החיצוניים.
שלומית וולפין