ואם אני לא יודע לדמיין?
תסתכל עכשיו על השעון.
מה השעה? בזמן שאתה קורא את מה שאני כתבתי, אתה יכול לומר לעצמך מתי קמת הבוקר?
זוכר באיזו שעה?
עם שעון מעורר או בלי? איפה ישנת? זוכר את הצבע של הסדינים?
ישן בבגדים או עירום? מה שתית הבוקר? איפה צחצחת שיניים?
מה המשחה בה אתה משתמש? מה הטעם שלה?
אני שואלת אותך שאלות ואתה קורא אותן. במקביל עולות לך תמונות מאירועי הבוקר.
זה איפשהו בתת מודע שלך מאוחסן.
אתה ממש מרגיש, רואה, שומע, טועם, מריח… אבל רגע.
אתה פה קורא. אז איך זה הגיוני? זה דימיון מודרך.
הדרכתי אותך לאירוע בשעה אחרת של היום ופגשת את עצמך מלפני כמה שעות.
אז הנה הוכחת שאתה מסוגל.
הצהרה*: שלומית היא לא רופאה, וטכניקות הריפוי העצמי הן מתחום הרפואה המשלימה, ולא מחליפה טיפול או יעוץ רפואי.
שלומית לא ריפאה אף אחד חוץ מאת עצמה.
הגוף שלך הוא שלך, האחריות על הריפוי של הגוף שלך היא שלך… וזה בדיוק מה ששלומית מכוונת בתהליכים איתה:
איך לרפא את עצמך.